שימושים של משחקיות

"משחקיות" למעשה היא לא מושג חדש, אלא הרחבה של שיטות הקיימות בתצורה מוגבלת מזה שנים רבות. למשל תכניות הנוסע המתמיד בחברות תעופה -

מיליוני אנשים מסביב לעולם משתמשים בנקודות, עולים בשלבים וזוכים בפרסים באמצעות תכניות הנוסע המתמיד המוצעות על ידי כמעט כל חברת תעופה מרכזית. מדובר למעשה במשחק המיועד לנוסעים, במסגרתו הם יכולים להרוויח נקודות (Points) עבור מקטעי טיסה, לעבור בין מעמד "רגיל" למעמד "יוקרתי" (Leveling Up) ולהשלים אתגרים מורכבים כגון "טוס 3 פעמים במהלך שלושת החודשים הקרובים עבור 5,000 נקודות". השחקנים (הלקוחות) לעתים יבחרו לטוס דווקא בחברה שבה יש להם הכי הרבה נקודות, גם אם השירות בחברה מאכזב. אותו משחק מתבצע גם בקרב חברות כרטיסי אשראי ותוכניות נאמנות שונות.

חברת המכוניות 'פורד' הטמיעה בתצוגת מחשב הנהיגה הקדמי (לוח השעונים) של כל הרכבים ההיברידים מתוצרתה,  תמונה אינטראקטיבית של ענף עם עלים ירוקים. ככל שהנהג משתמש פחות בדלק המזהם כך הענף מלבלב ולהפך. האלמנט הקטן, על פי דיווחים רבים של בעלי רכבים, שינה את הדרך בה אנשים נוהגים מאחר שאותם אנשים מקבלים חיזוק חיובי בדמות ענף צומח על התנהגות "נכונה" – נהיגה באמצעות המנגנון ההיברידי ושימוש נמוך בדלק וכן חיזוק שלילי – שימוש רב בבנזין גורר את נבילת הענף הירוק.


רשת בתי הקפה סטארבקס מעניקה ללקוחותיה נקודות ותגים (Badges) וירטואליים כשהם מבקרים בחנויותיה ברחבי ארה"ב באמצעות שיתוף פעולה עם הרשת החברתית

מבוססת המיקום פורסקוור (Foraquare). הלקוחות יכולים "להירשם" בכל חנויות הרשת באמצעות מכשירים סלולאריים ובכך להרוויח נקודות ולהשתתף באתגרים הקשורים לרשת כגון "ביקור באותו סניף יום אחר יום במשך שבוע", "ביקור ב-5 סניפים שונים" וכו'. לנקודות אין שום ערך ממשי ולתגים אין משמעות מחוץ לעולם של הרשת החברתית. למרות זאת, סטארבקס  משתמשת בכלי כאמצעי המשלב כיף והנאה הגורם לאנשים לחזור לסניפים שלהם ולרכוש עוד קפה.

ארגון בשם HopeLab יצרה מכשיר שמטרתו לתמרץ צעירים להשתתף בפעילויות גופניות ולהילחם במחלות כרוניות כמו סרטן, השמנת יתר ודיכאון. הארגון משתמש במשחקים ובמכשירים המחוברים לרשת כדי לייצר השפעה מעוררת מוטיבציה. המכשיר הקטן שאותו ניתן ללבוש על החגורה או לשים בכיס, מנטר פעילות גופנית לאורך היום. כל פעם שהמכשיר מתחבר למחשב, הוא מעביר את הנתונים לאתר של החברה והמשתמש צובר נקודות הניתנות לפדייה בתמורה לפרסים וירטואליים ואמיתיים. מחקרים ראשוניים מראים כי השימוש במכשיר העלה את כמות הפעילות הגופנית של צעירים ב-30%.


חברת נייק ניסתה למשחק את תחום הכושר הגופני והשיקה בשנת 2008 שירות בשם NIKE+ המאגד למעלה מ-1.8 מליון רצים. המשתמשים בשירות נעזרים בשירותי נייק כדי לשמור נתונים הקשורים לריצתם כגון מרחק, קצב צעדים, קלוריות שנשרפו וכו' באמצעות נתוני GPS המקושרים למכשירים מתוצרת אפל.

התכנה של נייק מעניקה למשתמשים נקודות ותגים אם הם מגיעים למטרות מסוימות. למשל, אם המשתמש שובר את שיא הקצב שלו בריצה מסוימת, הוא ישמע את קולו של לאנס ארמסטרונג מברך אותו באופן אישי מהאזניות. אחרי האימון, הרצים יכולים להיכנס לאתר ולהעלות לרשת את הנתונים שלהם, לעקוב אחרי סטטיסטיקות, לקבוע מטרות חדשות, להצטרף לאתגרים קבוצתיים, לשחק מול דמות וירטואלית ולהתחבר לאצנים נוספים בקהילה של נייק וברשתות חברתיות נוספות.

 

במסגרת תכנית חדשה לקידום נהיגה בטוחה שיזמה עיריית שטוקהולם, מצלמות מהירות המוצבות בכבישים תוכנתו לצלם באקראי גם מכוניות הנוהגות כחוק. העירייה הבטיחה כי חלק מההכנסות שיצטברו בקופת העירייה כתוצאה מתשלומי קנסות על מהירות יתר, יחולקו בין הנהגים "הטובים" שילכדו בעדשת המצלמה. תוך 3 ימים מהשקת התכנית, ירדה המהירות הממוצעת באותו כביש ב-22% אחוז.

Embedly Powered

תכנית דומה בארה"ב שעשתה שימוש רק בלולאות משוב (Feedback Loops) והראתה לנהגים שלט שעליו מוצגת מהירותם הנוכחית, הצליחה להוריד את המהירות הממוצעת רק ב-10%, אך עדיין מדובר בהשפעה גבוהה יותר על המהירות המותרת מאשר השפעתן של הצבת מצלמות מהירות רגילות.